1. בפניי בקשות לדחיית ההודעה לצדדי ג' אשר הוגשה על ידי מר אילן רוזנפלד (להלן- "
המודיע"). צדדי ג' 1 - 3 (להלן ביחד- "
לויט"), הגישו כנגד המודיע, תביעה בסדר דין מקוצר. המודיע הגיש בקשת רשות להתגונן, זו התבררה בפני כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי וביום 2.11.2011, הורה כב' הרשם כדלקמן: "
למבקש תינתן רשות להתגונן כנגד כתב התביעה, זאת לאחר שהוא יפקיד ערבון ע"ס 4,000 ש"ח" וכי "
לאחר שהמבקש יפקיד את העירבון, ישמש תצהירו כתב הגנה" (עמ' 3 - 4 להחלטה האמורה). ביום 8.12.2011 הגיש המודיע את ההודעה לצדדי ג' נשוא החלטה זו (להלן- "
ההודעה"), כשהיא מכוונת נגד לויט, החקלאי מטולה - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן- "
האגודה") ומינהל מקרקעי ישראל (להלן- "
המנהל"). לאחר מכן, לויט הגישו בקשת לדחיית ההודעה על הסף וכן האגודה והמנהל הגישו כתב הגנתם להודעה ובמסגרתם טענו לדחיית ההודעה על הסף. כב' הרשם הבכיר קודסי הורה על הבאת העניין בפני שופט.
2.
לויט טוענים כי: היה על המודיע לבקש את רשות בית המשפט להגשת ההודעה, בהתאם לתקנה 217 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן- "
תקנות"); המועד הקבוע בתקנה 217 להגשת ההודעה חלף; מאחר וכב' הרשם הבכיר התנה את מתן הרשות להתגונן בהפקדת עירבון, כאשר המועד האחרון להפקדת מחציתו היה יום 31.1.2012, הרי שבמועד הגשת ההודעה, 8.12.2012, טרם ניתנה הרשות להתגונן; המודיע לא פירט בהודעה את שוויה כפי המתחייב הימנו על פי תקנה 9(9) לתקנות ולא שילם אגרה מתאימה זאת למרות שהודה כי ניתן להעריך את שוויה על ידי חוות דעת מטעם שמאי רלבנטי; ההודעה מופנית אל האגודה והמינהל ולא כלפיהם וכי בירור ההודעה יגרום לסרבול ההליכים.
3.
האגודה טוענת כי: המודיע ניהל ומנהל כנגדה, 16 הליכים משפטיים שונים, כאשר הוא נמנע מלקיים את פסקי הדין וכן אינו משלם את ההוצאות שפסקו כנגדו. משכך, האגודה טוענת יש להורות למודיע להפקיד עירבון בסך של 20,000 ש"ח וכן לדחות את ההודעה על הסף עד לאחר שהמודיע ישלם את חובותיו כלפי האגודה; האגודה מצטרפת ליתר הטיעונים שהועלו על ידי לויט ככל שאלו רלבנטיים אליה.
4.
המנהל טוען כי: המודיע לא עמד בדרישות הוראות תקנה 217 לתקנות וממילא לא קיבל את רשות בית המשפט להגשת ההודעה; ההודעה נעדרת פירוט דרוש; ישנו העדר יריבות בין המנהל למודיע וכי ההודעה אינה מגלה עילה כנגד המנהל.
5.
המודיע טוען מנגד כי: התקנה הרלבנטית לענייננו הינה 216 לתקנות ולא 217 כפי שנטען על ידי צדדי ג', קרי: למודיע זכות קנויה להגיש את ההודעה בלא הצורך לקבל את רשות בית המשפט; אין צורך בשלב זה לצרף חוות דעת שמאי ולהעריך את שווי התובענה (ההודעה); ההודעה לא נועדה לסרבל את ההליך; לשיטתו הפרוצדורה אינה מהותית באופן כזה שתביא לאי עשיית צדק ומן הראוי הוא לדון בהודעה; הדרישה לחייב אותו בהוצאות על הגשת ההודעה מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון (המודיע לא הפנה לפסיקה בעניין זה).
דיון
6. ההלכה הפסוקה מורה כי מקום בו ניתנה לנתבע רשות להתגונן, באופן שתצהירו הופך לכתב הגנה, אין מדובר בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, במובנה של תקנה 216 לתקנות. משכך ברי כי הנתבע זקוק לקבלת רשות בית המשפט על מנת לשלוח הודעה לצד שלישי, על פי הוראות תקנה 217 לתקנות (רע"א 10247/03
ש.נ גימורים בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ, פורסם בנבו, (2005)).
7. ברם, בפסיקה עלתה הגישה לפיה בכל הנוגע לאפשרות למשלוח ההודעה, יהיה זה מן הראוי להשוות את מצבו של הנתבע, שהוגשה כנגדו תביעה בסדר דין מקוצר וניתנה לו הרשות להתגונן, למצבו של נתבע "רגיל". אין סיבה ממשית להבחין בין השניים. כאשר הטעם הדיוני לכך הטעם לכך הוא כי ההודעה לצד שלישי תורמת להכרעה יעילה ומקיפה יותר של המחלוקת, מונעת מתן פסיקות סותרות וחוסכת בהליכים. על ידי הליך מסוג זה, ניתן לרכז את הדיון במחלוקות שבין הצדדים ולעשות כן במעמד כל הצדדים המעורבים. ( בר"ע (מחוזי י-ם) 3228/07
איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, עמ' 4, פורסם בנבו (2007)). למען הסר ספק יצויין כי: על פי ההלכה הפסוקה, חייב המודיע היה לקבל את רשות בית המשפט למשלוח ההודעה.
8. באשר לטענה כאילו במועד הגשת ההודעה, המודיע טרם הפקיד את כל סכום העירבון ולכן לא היה יכול כלל להגיש את ההודעה, הרי שמעיון בתיק עולה כי המודיע הפקיד את סכום הערבון במועדים ובשיעורים אשר הותרו לו בהתאם להחלטה מיום 5.12.11.
9. מכל מקום, על פי תקנה 9(9) לתקנות, חובה על התובע לציין בכתב תביעתו את שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקובעו (א. גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 68, (2009)).
בענייננו,
המודיע מודה כי את שוויה של התובענה ניתן לשום, באמצעות חוות דעת שמאית,
ברם לא צרף חוות דעת שכזו וממילא לא נקב בסכום רכיב התביעה בעניין זה כפי המתחייב הימנו על פי הוראות תקנה 16(א) לתקנות: "
היתה התובענה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הכספי הנתבע במדוייק". פועל יוצא מכך הינו כי ההודעה נעדרת הפירוט הנדרש ובהתאם, גם לא שולמה האגרה הנדרשת.
10. יחד עם כל האמור לעיל, הלכה פסוקה היא כי אך במקרים נדירים ייסגרו דלתות ביהמ"ש בפני תובע מטעמים של בקשה לסילוק על הסף וככל שקיימת מחלוקת עובדתית אשר מותירה פתח להשארת התובענה ואי סילוקה על הסף, הרי שיש לקיים את הבירור העובדתי במסגרת ההליך הראשי ולא להורות על סילוק על הסף בטרם הדיון העיקרי.
11. לסיכום, לאחר ששקלתי את כל האמור ולאיזון בין מכלול טענות הצדדים, עולה כי אין מקום בשלב זה להורות על דחייה על הסף של ההודעה. יחד עם האמור, תינתנה הוראות בהתאם.
12. אשר על כן הנני קובעת כדלקמן:
א. הבקשות לסילוק ההודעה נדחות וזאת בכפוף לתשלום הוצאות לויט, האגודה והמנהל בסך של 1500 ש"ח לכל אחד מהם וזאת בתוך 15 יום מהיום. ימי הפגרה יבואו במנין הימים.
ב. המודיע יגיש הודעה מתוקנת ובה ינקוב בסכום התביעה במדויק או המוערך על ידי שמאי מטעמו, זאת בתוך 15 ימים מהיום. המודיע ישלים את האגרה במידת הצורך ובהתאם לנדרש. ימי הפגרה יבואו במנין הימים.
ג. צדדי ג' יהיו רשאים להגיש כתב הגנה להודעה המתוקנת, זאת בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה המתוקנת. ימי הפגרה יבואו במנין הימים.
ד. כל אחד מבעלי הדין ימציא כתבי בי הדין מטעמו,
ישירות
לבעל הדין האחר.
ה. התיק קבוע לישיבת קדם משפט ליום
13.9.12
בשעה
10.30
.
מזכירות בית המשפט תמציא העתק ההחלטה לצדדים
.